כללי האתיקה

דצמבר,  2017

 

כללי אתיקה בבוררות המתנהלת במוסד הישראלי לבוררות עסקית

 

הקדמה

הבוררות היא הליך הכרעה מעין-שיפוטי בעניינים אזרחיים המתנהל במגזר הפרטי ובנוי בעיקרו על הסכמת הצדדים. בצד היסוד ההסכמי, נילווה לבוררות גם פן ציבורי בשל היותה חלופה מוכרת לשיפוט הממלכתי, ונוכח הזיקה ההדוקה שיש לה לבית המשפט, המלווה את הליכיה עד לסיומם, ולאור הצורך לחזק את אמון הציבור במוסד הבוררות ככלי להכרעה בסכסוכים מחוץ לבית המשפט. אופיה המעין-שיפוטי והציבורי של הבוררות מחייב רמת אתיקה גבוהה כדי להבטיח הליך בוררות הוגן וישר, המתנהל ברמה מקצועית גבוהה וביעילות דיונית מירבית.

הצורך בכללי אתיקה בבוררות בולט במיוחד אף בהשוואה לאתיקה של שופטים. הבוררות מטבעה אינה כפופה למנגנוני הביקורת והפיקוח הקיימים במערכת השפיטה ביחס לשופטים; קרבתם של הבוררים למערכות העיסקיות במשק, במקביל לביצוע תפקידם המעין-השיפוטי בבוררות, מקימה דילמות אתיות שאינן משותפות באותה מידה ביחס לשופטים, המתנתקים עם תחילת כהונתם השיפוטית ממוקדי הפעילות של המשק.

מטרתה העיקרית של האתיקה בהליך הבוררות היא להבטיח את היותה של הבוררות תחליף ראוי להליך שיפוטי רגיל, להביא לגילוי האמת במסגרת דיונית נייטרלית ואובייקטיבית המתאפיינת במיומנות מקצועית ראויה ושמירה על עיקרי הצדק הטבעי. בצד תכלית זו, מטרת כללי האתיקה הינה לחזק את האמון הציבורי במוסד הבוררות כמנגנון ראוי להכרעה במחלוקות אזרחיות. סטייה מנורמות אתיקה בבוררות עלולה, אפוא, לא רק לפגוע בבעלי הדין, אלא גם להחליש את אמון הציבור ביעילותם של ערוצי הכרעה חלופיים לבית המשפט.

חשוב להיות ערים לאבחנה שבין כללי התנהגות בקוד אתי לבין כללי משפט מחייבים שהפרתם כרוכה באכיפה ולעיתים בענישה. האבחנות בין משפט ואתיקה אינן תמיד חדות וברורות, אולם חשוב להדגיש כי בעוד כללי המשפט קובעים מהי התנהגות אסורה, כללי האתיקה קובעים את נורמות ההתנהגות הראויה. ככאלה, נורמות האתיקה עשויות להוסיף על נורמות המשפט רובד העוסק בהתנהגות בלתי ראויה, גם אם היא אינה אסורה במשפט.

לצורך גיבוש כללי אתיקה בבוררות, המוסד הישראלי לבוררות עסקית ( להלן ה”מוסד”) הקים ועדה מקצועית. בעיצוב כללי האתיקה, התייחסה הועדה למספר מישורים: כשירות אדם לתפקיד בורר מבחינה מקצועית, וכן מבחינת יושרה ועבר נקי; כללי אתיקה בהתנהגות בורר במישור הדיוני, וחובות זהירות ואמון החלות על בורר בביצוע תפקידו; כללי האתיקה מתייחסים לא רק לבורר אלא גם לגורמים אחרים המעורבים בהליך הבוררות, כגון – בעלי דין, עורכי דין, ועדים מומחים בבוררות.

הועדה לניסוח כללי האתיקה בבוררות בחרה במתודה של פירוט כללי אתיקה להבדיל מקוד ערכים כללי. גישה זו אומצה כדי שתונח בפני הבוררים ושאר הגורמים המעורבים בבוררות מערכת כללים מפורטים אשר ינחו אותם כיצד להתנהל כראוי במצבים קונקרטיים המחייבים התייחסות. עם זאת, פירוט הכללים אינו גורע מעקרונות-העל של האתיקה החולשים מעל הכללים הפרטניים.

בגיבוש תוכנם של כללי האתיקה ניתנה תשומת לב ליחס שבין הפן ההסכמי ליסוד הציבורי שבבוררות, וזאת בהתאם למשקל הראוי שיש לייחס לכל אחד מהיסודות הללו בשים לב לענין הנדון.

כללי אתיקה אלה של המוסד הותאמו במיוחד למסגרת ארגונית שבתחומה מתנהלות בוררויות. במסגרת זו, הוקמה מכח כללים אלה ועדת אתיקה קבועה לדיון שוטף בשאלות אתיקה כלליות וספציפיות כאחד, והוקנתה לנשיא המוסד סמכות להחליט בשאלות אתיקה העולות בבוררויות המתנהלות במוסד. עם זאת, עיקרם של כללי האתיקה בקוד זה תואם גם לצרכיהן של בוררויות פרטיות שאינן מתנהלות במסגרת ארגונית כלשהי.

יש לקוות כי תודעת האתיקה תחדור לעומקו של עולם הבוררות – בין במסגרות הארגוניות בהן מתנהלות בוררויות, ובין בבוררויות הפרטיות – באופן שיבטיח את תקינות הליכי הבוררות, ותחזק את אמון הציבור בהליך הכרעה חלופי זה, הטומן בחובו יתרון גדול לבעלי הדין ולמערכת הציבורית כאחד.

הועדה רואה חשיבות בהחלת כללי האתיקה המוצעים גם במוסדות ארגוניים אחרים בהם מתנהלים הליכי בוררות, וכן בהליכי בוררויות פרטיות. כן רואה הועדה לנגד עיניה את חשיבות עיגונם של כללי אתיקה לבוררים גם בחקיקה ראשית או בחקיקת-מישנה.

 

הועדה המקצועית כללה את החברים הבאים:

 

השופטת (בדימ’) אילה פרוקצ’יה – יו”ר; השופט (בדימ’) גבריאל קלינג;

השופט (בדימ’) עמירם בנימיני; פרופ’ אסא כשר; עו”ד ד”ר דפנה קפליוק;  עו”ד חנן זלינגר;

עו”ד רונן סטי (חברים).

 

המוסד מכיר תודה והערכה רבה לחברי הועדה המקצועית על משאבי הזמן והמחשבה שהשקיעו בגיבוש כללי אתיקה אלה.

 

לצפייה בכללים לחץ כאן >>