מנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים לאור תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

מבוא

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-20181 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות" או "התקנות החדשות") שינו בצורה ניכרת את כללי הפרוצדורה בהליכים אזרחיים. במאמר זה נסקור את ההשפעות של התקנות החדשות על ההליכים המקדמיים, בדגש על המנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים, כדוגמת גישור ובוררות. 

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מציעות לצדדים מנגנונים חלופיים ליישוב הסכסוך עוד בשלבים המקדמיים של ההליך המשפטי, ברוב המקרים אף טרם קיום דיון פרונטלי בפני בית המשפט. יתרה מכך, התקנות החדשות מעודדות את הצדדים לסיים את הסכסוך ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט כבר בשלב המקדמי של ההליך ורק במידה שהצדדים אינם מעוניינים במנגנון חלופי או שאינם מצליחים לסיים את הסכסוך בעצמם – לנהל את הדיון בבית המשפט.

כחלק מן הרפורמה, מתקרב ההליך המשפטי בתפיסתו ובעקרונותיו אל המנגנונים החלופיים, וזאת תוך אימוץ רבים מהערכים ומאבני היסוד של המנגנונים החלופיים בכלל והליך הבוררות בפרט, כדוגמת פתרון צודק, מהיר ויעיל של הסכסוך.

התקנות החדשות מבקשות להבטיח כי השינוי יבוא לידי ביטוי, בין היתר, באופן שבתי המשפט יקלטו עקרונות אלה כחלק אינהרנטי מההליך האזרחי, כך שינועו על הספקטרום ממצב של דיון והכרעה בין זכויות משפטיות נוגדות למצב של הגעה לפתרון ראוי וצודק וזאת במהירות, ביעילות ותוך התחשבות בזמנם של כלל המתדיינים. 

עם כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף, נראה כי המערכת המשפטית החלה לנוע בשני צירים עיקריים: הראשון, התייעלות המערכת המשפטית, לרבות התאמת כללי הפרוצדורה לשם כך; והשני – אימוץ ויישום מנגנונים שונים ליישוב סכסוכים, המוצעים לבעלי הדין המגיעים לבית המשפט, תוך הפעלת כלים שיפוטיים באופן מדורג, מהקל אל הכבד: החל מחתירה להסכמה, תוך שימוש בדיאלוג ובשיתוף אינטרסים וכלה בהכרעה שיפוטית מלאה.

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שמות דגש על תכליות וערכים הדומים באופיים לאלה הקיימים במנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים בכלל והליך בוררות בפרט, ומבקשות כי ההליך האזרחי יהיה "צודק, מהיר ויעיל"2.

כך למשל, עקרון הצדק, אשר נפקד בתקנות הקודמות3 מודגש בתקנות החדשות: תקנה 1, תקנת המטרה, קובעת כי מטרת התקנות היא, בין היתר, "להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך"4. בכך הקפיד מתקין התקנות לסמן את עקרון הצדק כמגדלור שאמור לכוון את דרכם של הצדדים ושל בית המשפט אל המטרה הראויה של ההליך המשפטי – עשיית צדק. גם תקנה 2, המגדירה הליך שיפוטי ראוי והוגן, מתייחסת לעקרון זה ומגדירה, בין היתר, הליך שמתנהל "לפי כללי הצדק הטבעי"5. ותקנה 5 מבקשת להבטיח כי בית המשפט יוודא "קיומו של דיון משפטי צודק"6. הדגשת עקרון הצדק בתקנות החדשות מהווה שינוי דרמטי בתפיסת ההליך המשפטי ויש בה משום תנועה טקטונית של ההליך האזרחי על הספקטרום ממצב של דיון והכרעה בין זכויות משפטיות למצב של הגעה לפתרון צודק, בדומה לתוצאה המתבקשת במסגרת של הליך בוררות.7

גם החתירה לחקר האמת באה לידי ביטוי בתקנה 1, תקנת המטרה, הקובעת כי מטרת התקנות היא, בין היתר, "להגיע לחקר האמת".8 דרך הבאת הראיות, בעל-פה או בדרך של תצהירים בכתב, נקבעת בהתאם לשאלה האם יש בכך "כדי לסייע לגילוי האמת…"9 והסעד של תפיסת ראיות נבחן בהתאם לשאלה האם אי מתן הסעד יכביד על גילוי האמת.10

העומסים הכבדים על מערכת המשפט הביאו לשילוב עקרון נוסף בתקנות החדשות הוא עקרון היעילות. הליך ראוי והוגן מוגדר בתקנות החדשות, בין היתר, כהליך יעיל,11 שהרי מן המפורסמות כי עינוי דין עלול להביא לעיוות דין12 ולפיכך הערך של מניעת עינוי דין מעוגן בערך כבוד האדם מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.13

יתרה מכך, במסגרת איזון האינטרסים שעל בית המשפט לשקול לפי התקנות החדשות, עליו להביא בחשבון את האינטרס הציבורי בקיומו של הליך משפטי יעיל.14 עקרון היעילות הוא בעל חשיבות בניהול קדם המשפט,15 בשיקול דעתו של בית המשפט בניהול הליך ההוכחות16, צירוף בעלי דין17 ומתן סעדים זמניים.18 לעומת זאת, בתקנות הקודמות שיקול היעילות אינו מוזכר, למעט בנוגע למינוי כונס נכסים זמני.19

זאת ועוד, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שמות דגש גם על שיקולי חסכון במשאבי זמן ועלויות, כחלק מהאינטרס הציבורי לקיים דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל.20 כלומר, שיקולי עלויות הפכו להיות חלק מן השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לנהל את ההליך המשפטי, הן לצורך הגדרת שימוש לרעה בהליך השיפוטי, המוגדר, בין היתר, כפעולה בלתי מידתית לעלותו של הדיון21 והן לצורך החיסכון בעלויות במסגרת האינטרס הציבורי.22

הנה כי כן, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מאמצות עקרונות של צדק, יעילות וחסכון, המאפיינים את המנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים כדוגמת גישור ובוררות.

הפניה למנגנון חלופי בתקנות החדשות:

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מעדיפות הפניה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך כבר בשלבים המקדמיים של ההליך ומאפשרים הפניה כאמור בכל אחת מהאפשרויות הבאות:

 

דיון מקדמי

מדובר בהליך חדש שבו צדדים מיוצגים נדרשים להיפגש זה עם זה, ללא גורם מתווך, בסמוך לאחר הגשת כתבי הטענות. תקנה 34 לתקנות החדשות מגדירה את אחת ממטרות הדיון המקדמי כבחינת האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

כלומר, על הצדדים במסגרת הדיון המקדמי לדון בשאלה האם וכיצד הם מעוניינים לפתור את המחלוקת ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, ועליהם לדווח על כך לבית המשפט בדו"ח מפורט מהו, בין היתר, המנגנון החלופי שהוצע בדיון המקדמי לצורך פתרון המחלוקת.23

 

פגישת מהו"ת24

האפשרות השנייה שבה התקנות החדשות מאפשרות הפניה למנגנון חלופי היא בפגישת המהו"ת. בתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות דן פרק ז'1 בפגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנה 99א-99יא).

בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות פגישת מהו"ת מוגדרת כ"פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך".25 מדובר כבר על מנגנון חלופי ליישוב סכסוך, דהיינו לא רק גישור אלא גם בוררות או כל דרך אחרת ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

אמנם פגישת המהו"ת הופיעה בתקנות הקודמות, אלא שההליך נקבע כהוראת שעה והתנהל רק בחלק מבתי משפט השלום בתביעות העולות על 75,000 ₪. בתקנות החדשות קובעה פגישת המהו"ת כחלק מובנה של ההליכים המקדמיים ובנוסף התוכנית הורחבה לכלל בתי משפט השלום.

כמו כן, הוגדל היקף התובענות הנוגעות לפגישת מהו"ת, באופן שכל תביעה העולה על 40,000 ₪ תופנה לתביעת מהו"ת.26 כך שהאפשרות להפניה למנגנונים חלופיים ליישוב הסכסוך גדל משמעותית בתקנות החדשות.

 

קדם משפט

האפשרות השלישית שבה התקנות החדשות מאפשרות הפניה למנגנון חלופי ליישוב הסכסוך היא במסגרת קדם המשפט. תקנה 63 לתקנות החדשות מאפשרת לשופט בקדם משפט בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין, להציע מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.27

כלומר, כאשר הצדדים מגיעים באופן פיזי לבית המשפט, לאחר שלא יישמו את המנגנון החלופי בו בחרו בדיון המקדמי ואף העדיפו לוותר על המנגנון החלופי המוצע בפגישת המהו"ת, עדיין לשופט בקדם משפט האפשרות להציע לצדדים לפנות למנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.28

מבחינה זו, מצבו של השופט לאחר התקנות החדשות נוח יותר מאשר לפני כן. שכן כיום נדרשים הצדדים לדווח לשופט מהו המנגנון החלופי ליישוב סכסוך שעליו דנו במסגרת הדיון המקדמי. כך שאם הצדדים דיווחו, לדוגמה, על הליך בוררות כמנגנון אפשרי ליישוב הסכסוך, הרי השופט בקדם המשפט אוחז בידיו את דיווח הצדדים ויכול לפעול לשכנע את הצדדים לפנות להליך הבוררות, שאותו ציינו הצדדים כמנגנון רלוונטי לפתרון הסכסוך ביניהם.

 

עוזר משפטי

ואם לא די בכל אלה, התקנות החדשות מאפשרות גם לעוזר המשפטי של השופט (באישור השופט) להביא לפני בעלי הדין הצעות להפניית התובענה למנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.29

כלומר אנו עדים למגמה ברורה בתקנות החדשות להעביר כמה שיותר תיקים בשלב כמה שיותר מוקדם למנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. זאת, כדי להוריד עומסים ממערכת בתי המשפט ולמנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר תוך התחשבות במשאב השיפוטי המוגבל.30

סיכום

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מאמצות לראשונה באופן מלא את המודל של "בית משפט רב-דלתות" (Multi-Door Courthouse), אשר מאפשר לצדדים לבחור מתוך מגוון של מנגנונים חלופיים שהמערכת מעמידה לרשותם.

לרשות הצדדים עומד כל רצף ההליכים: החל מהמשא ומתן, באמצעות קיום דיון מקדמי; דרך האפשרות לגישור, לאחר קיום מפגש עם מגשר במסגרת פגישת המהו"ת; עבור דרך בחינת האפשרות לבוררות, הן במסגרת הדיון המקדמי, הן במסגרת פגישת המהו"ת, הן בהפניית העוזר המשפטי והן במסגרת קדם המשפט; וכלה, במידה שכל אלה לא צלחו, בהליך שיפוטי במסגרת בית המשפט.

ראוי כי הצדדים לסכסוך יאמצו את המודלים המוצעים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ויפנו למנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים, כדוגמת גישור ובוררות, עוד בשלבים המוקדמים של הסכסוך ורצוי אף לפני פנייה לבית המשפט.

 

1 תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ק"ת תשע"ט 422 (להלן – תקנות סד"א החדשות).

2 תקנה 5 לתקנות סד"א החדשות.

3 בפרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ק"ת תשמ"ד 2220 (להלן – תקנות סד"א הקודמות) ניתן למצוא התייחסות למושג צדק בכל הנוגע לשיקולי בית המשפט למתן סעד זמני והפקדת ערובות. יודגש שמדובר בפרק חדש יחסית, שהוסף בשנת 2001, ואשר אומץ, רובו ככולו, בתקנות סד"א החדשות.

4 תקנה 1 לתקנות סד"א החדשות.

5 תקנה 2 לתקנות סד"א החדשות.

6 תקנה 5 לתקנות סד"א החדשות.

7 כלל יד לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו".

8 תקנה 1 לתקנות סד"א החדשות.

9 תקנה 67(א) ותקנה 67(ב) לתקנות סד"א החדשות.

10 תקנה 123(א) לתקנות סד"א החדשות.

11 תקנה 2 לתקנות סד"א החדשות.

12 ר' האמרה האנגלית הידועה לפיה "justice delayed is justice denied", וכן "צדק דחוי אינו קיים", כדברי סטיבן גולדשטיין "צדק מהיר: מבט השוואתי" עלי משפט ט 19 (2011). וכן דברי השופט חשין בע"א 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה, פ"ד מח(2) 77, פס' 5 (1994), לפיהם איחור במתן פסק דין יביא לביטולו, במיוחד כאשר פסק הדין נסמך על מהימנות עדים. ובמשפט העברי מצאנו: "חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה" (משנה אבות ה', ח') .

13 בג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(2) 757, 782 (1997).

14 תקנה 5 לתקנות סד"א החדשות. יצוין כי כבר בשנת 2007 קבע השופט גרוניס (כתוארו אז) את הכלל לפיו "אין בית המשפט צריך לבחון את העניין אך ורק בעיני בעלי הדין שבהליך ספציפי. בית המשפט אחראי לכלל המתדיינים". וכאשר קיימת התנגשות בין האינטרס הפרטי של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי – "בהתנגשות זו חובה על בית המשפט להעדיף את האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים", רע"א 10227/06 משה בובליל נ' חיים אינדיג (נבו 5.2.2007).

15 מטרת קדם המשפט היא לייעל את ההליך המשפטי, לפשטו ולהחישו – תקנה 63(ב) לתקנות סד"א החדשות.

16 תקנה 67(א) ו-67(ב) לתקנות סד"א החדשות.

17 תקנה 26(א) לתקנות סד"א החדשות.

18 תקנה 94 לתקנות סד"א החדשות וכן מינוי כונס נכסים כאמור בתקנה 111(ב) לתקנות סד"א החדשות.

19 תקנה 387ג לתקנות סד"א הקודמות.

20 תקנה 5 לתקנות סד"א החדשות.

21 תקנה 4 לתקנות סד"א החדשות.

22 תקנה 5 לתקנות סד"א החדשות.

23 תקנה 35 וטופס 4 שבתוספת לתקנות סד"א החדשות.

24 מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום.

25 תקנה 37(א) לתקנות סד"א החדשות.

26 למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף או תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (תקנה 37(ב) לתקנות סד"א החדשות).

27 תקנה 63(ב)(17) לתקנות סד"א החדשות. סעיף דומה לא היה קיים בתקנות הקודמות.

28 התקנה הנ"ל מאפשרת לשופט בקדם משפט את כל קשת המנגנונים החלופיים, החל מהצעת פשרה, דרך קבלת סמכות לפסוק על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, וכלה בהצעה למנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

29 תקנה 177 לתקנות סד"א החדשות.

30 על רצונה של המערכת המשפטית להפנות את הצדדים למנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים כבר נאמר בעבר: "מעניינת ההמלצה החמה של ראשי המערכת המשפטית, שמקדמים בחריצות את ההפרטה על ידי הגישור. לטעמי, יש בכך קריאה לציבור המתדיינים ועורכי דינם: 'עזבו אותנו, יש דרכים יעילות יותר. אנחנו גם עמוסים, כידוע. הרבה מטובי שופטינו עזבו אותנו לאחרונה והפכו בוררים (אולי תפנו אליהם?) אנחנו פה בשביל הלכות חשובות. בחיי היום-יום, מי שיכול – שיסתדר בלעדינו'." יחיאל בהט "גישור ופישור: הפרטה ולחץ מתון (במקום מכתב למערכת)", דבר העורך המשותף, שערי משפט ג(1) 7 (תשס"ב).