יישוב סכסוכים

מהו יישוב סכסוכים

יישוב סכסוכים הוא השם הנפוץ לתהליכים ושיטות ליישוב סכסוכים מחוץ למערכת בתי המשפט המסורתית. יישוב סכסוכים נקרא גם ADR – Alternative Dispute Resolution. שיטות ADR יכולות לכלול בוררות, גישור, משא ומתן ותהליכים אחרים שתפקידם לסייע לצדדים לפתור מחלוקות בצורה מהירה וזולה יותר, וחשוב מכך – שילוב ומעורבות הצדדים בפתרון הסכסוך.

בוררות וגישור הן שתי צורות פופולריות של ADR, המציעות מספר יתרונות על פני ליטיגציה מסורתית.

מהו הליך בוררות

בוררות היא מנגנון יישוב סכסוכים שבו צד שלישי בלתי תלוי, המכונה בורר, מתמנה לקבל החלטה מחייבת. הצדדים לסכסוך מסכימים להציג את הסכסוך ביניהם בפני בורר אשר ישמע את הראיות והטיעונים של כל צד וייתן החלטה. החלטת הבורר היא סופית ומחייבת את הצדדים.

בוררות יכולה להיות אד-הוק או מוסדית. בוררות אד-הוק היא כאשר הצדדים מסכימים למנות בורר שיכריע את המחלוקת ביניהם. לעומת זאת, בוררות מוסדית מקום בו הצדדים מסכימים להגיש את המחלוקת שלהם למוסד בוררות מוכר, כגון המוסד הישראלי לבוררות עסקית IICA, לשכת המסחר הבינלאומית של ICC או האגודה האמריקאית לבוררות AAA. בוררות מוסדית מועדפת לרוב על ידי צדדים המעדיפים שהליך בוררות יתקיים על ידי צד שלישי ניטרלי, שינהל את התהליך באופן מקצועי, בהתאם לכללי בוררות ואתיקה וידאג לבחירת הבורר המתאים ביותר באופן חסר פניות.

מדוע בוררות עדיפה על ליטיגציה

ישנם מספר יתרונות לשימוש בהליך בוררות לשם פתרון סכסוכים. אחד היתרונות העיקריים הוא פרק הזמן של ניהול ההליך. ההליכים בבית המשפט עלולים להיות ארוכים וגוזלי זמן, כאשר הצדדים מנהלים התדיינות משפטית במשך שנים. לעומת זאת, ניתן להכריע בבוררות תוך חודשים, ואף שבועות, בהתאם למורכבות המחלוקת. פסקי הבוררות הם סופיים ומחייבים את הצדדים, ולרוב אין ערעור. עקרון סופיות הדיון בהליך בוררות חשוב במיוחד בסכסוכים מסחריים עסקיים.

יתרון נוסף של בוררות הוא שלעתים קרובות מדובר בעלויות מופחתות ביחס להליכים בבית משפט, אשר עלולים להיות יקרים, שכן מעבר לאגרת בית המשפט בשיעור 2.5% מסכום התביעה, הצדדים מוציאים סכומי כסף גבוהים על ניהול המשפט, עדים מומחים והוצאות אחרות. לעומת זאת, עלות הבוררות בדרך כלל נמוכה יותר, שכן הצדדים יכולים להסכים על לוח זמנים המתאים להם וכך להימנע מרבות מהעלויות הכרוכות בליטיגציה מסורתית.

בוררות מציעה גמישות רבה יותר מאשר ליטיגציה. בהליכים בבית המשפט, הצדדים מחויבים לרוב לכללים ונהלים נוקשים של סדרי הדין. לעומת זאת, הליך הבוררות ניתן להתאמה בהתאם לצרכים הספציפיים של הצדדים המעורבים, תוך איתור פתרונות המתאימים להם. כך, למשל, יכולים הצדדים להסכים על השפה בה יתנהל ההליך, הדין החל, אופן מינוי הבורר, האם יחולו סדרי הדין או דיני הראיות, ואף יכולים להסכים האם ניתן לערער על פסק הבוררות ואם כן – כיצד: בפני בורר או בפני בית משפט.

יתרון נוסף של הליך בוררות הוא הפחתת תחושות היריבות בין הצדדים. הליכים בבית המשפט בדרך כלל כוללים התנצחויות של הצדדים תוך החרפת העימות, כאשר כל צד מנסה לנצח בכל מחיר. התנהלות זו עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למערכות יחסים. לעומת זאת, בוררות היא לעתים קרובות שיתופית ומתמקדת במציאת פתרונות מקובלים על שני הצדדים.

בוררות נהנית מהעדר פומביות ומציעה חסיון מוחלט על ההליך בעוד ההליכים בבית המשפט מתנהלים בדלתיים פתוחות. כלומר, בהליך בבית משפט עלולים פרטי הסכסוך להפוך לעניין ציבורי כשהם מתועדים באופן פומבי. לעומת זאת, הליכי בוררות הם פרטיים וחסויים, ופרטי הסכסוך ואף עצם הסכסוך אינם מפורסמים ברבים. ענין זה חשוב במיוחד עבור עסקים שאינם מעוניינים שהמחלוקות שהם מנהלים יפורסמו ברבים.

לבסוף, הליך בוררות מאפשר ניהול הליך בידי מומחה אשר בקיא ובעל ניסיון בתחומים הנדרשים בכדי להכריע בסכסוך באופן אופטימלי. הצדדים רשאים למנות בורר בעל מומחיות בנושא המחלוקת ביניהם. לדוגמה, אם המחלוקת נוגעת לסוגיה טכנית מורכבת, הצדדים יכולים למנות בורר בעל מומחיות בתחום זה. בורר שיש לו הבנה טובה יותר של הנושאים המעורבים – סביר שיקבל החלטה מקצועית יותר ומושכלת יותר.

מהו גישור

גישור הוא תהליך הידברות שבו צד שלישי ניטרלי, המכונה מגשר, פועל להביא את הצדדים לסכסוך להקשבה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם לגיבוש הסדר שיסיים את הסכסוך ביניהם. למגשר אין סמכות לכפות החלטה על הצדדים, אלא מסייע להם להגיע להסכמה הדדית.

הליך הגישור חותר להביא את הצדדים לסיום הסכסוך ביניהם מתוך הסכמה ובדרכי שלום. תכלית הגישור היא לקרב בין הצדדים וליצור ביניהם יחסים הרמוניים שתוצאתם הסכם המבוסס על האינטרסים של הצדדים מבלי להיזקק להכרעה שיפוטית. לצורך כך, המגשר עשוי להציע חוות דעת או רעיונות ליישוב הסכסוך, ואף להציע הסדר ספציפי.

מבין הליכי יישוב הסכסוכים, רק להליך הגישור קיים פוטנציאל לשרת הן ערך חברתי והן ערך אישי חשוב לצדדים לסכסוך: בטווח המיידי – שיפור תוצאות המשא ומתן על ידי יצירת פתרונות מבוססי-צרכים שיש בהם משום “הגדלת עוגה”, להבדיל מחלוקתה, תוך שיפור היחסים בין הצדדים; ובטווח הבינוני והארוך – צמיחה, הקניית כישורים חדשים וביטחון עצמי.

הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של הגישור נובע מיכולתו לייצר שתי השפעות דינמיות חשובות: העצמה והכרה. במונחים הפשוטים ביותר, העצמה פירושה השבה לאותם צדדים את תחושת הערך, הכוח והיכולת שלהם לקבל החלטות ולטפל בבעיות החיים; הכרה פירושה העלאת אנשים לרמת הבנה או אמפתיה לסיטואציה ולתפיסות של הצד האחר. כאשר שני התהליכים הללו מהווים תהליכים מרכזיים בגישור, יש בהם כדי לסייע לצדדים להפוך את האינטראקציה של הקונפליקט ביניהם מהרסנית לקונסטרוקטיבית.

מדוע גישור עדיף על ליטיגציה

לגישור מספר יתרונות על פני קיום ליטיגציה בבית משפט. אחד היתרונות המרכזיים הוא עלות הגישור, אשר נמוכה משמעותית מאשר ניהול הליך מלא בבית משפט. הליך גישור אפקטיבי נמשך על פני ישיבה אחת או מספר ישיבות בודדות בעוד שהליכים בבית המשפט עלולים להיות ממושכים ויקרים, כאשר הצדדים מוציאים סכומי כסף גבוהים על הוצאות משפט, עדים מומחים והוצאות אחרות.

גישור מציע גמישות רבה יותר בכל הנוגע לניהול ההליך וסדרי הדין. בהליכים בבית המשפט, הצדדים מחויבים לרוב לסדרי דין, כללים ונהלים נוקשים. לעומת זאת, ניתן להתאים את הגישור לצרכים הספציפיים של הצדדים המעורבים, ולאפשר להם למצוא פתרונות שמתאימים להם.

יתרון נוסף של גישור הוא היותו פחות אדברסרי מאשר ליטיגציה. הליכים בבית המשפט כרוכים באווירת קרב ועימותים בין הצדדים, כאשר כל צד מנסה לנצח בכל מחיר, תוך גרימת נזק בלתי הפיך למערכות היחסים ביניהם. לעומת זאת, הגישור הוא לרוב שיתופי יותר ומתמקד במציאת פתרונות מקובלים על שני הצדדים. גישור יכול לסייע בשימור היחסים בין הצדדים, שכן הם פועלים יחד להגעה לפתרון מוסכם למחלוקת ביניהם.

בהעדר חובת פומביות וחיסיון, הסכמי הפשרה אשר נחתמים בהליכי גישור, מאפשרים לצדדים לשמור על דיסקרטיות בכל הנוגע לפרטי ההליך ולהסדר שאליו הגיעו הצדדים. לעומת זאת, ההליכים בבית המשפט פתוחים לציבור, ופרטי הסכסוך כמו גם תוצאתו, מפורסמים ונגישים לכל.

לסיכום

הגישור מציע שליטה רבה יותר לצדדים על ההליך מאשר ליטיגציה מסורתית. בהליכים בבית המשפט, בסמכות השופט לקבל החלטה המחייבת את הצדדים, בין אם תמצא חן בעיניהם ובין אם לאו. לעומת זאת, הגישור מאפשר לצדדים לפעול יחד למציאת פתרון המקובל על כולם. הצדדים לסכסוך הם אלה אשר שולטים בתוצאות הסכסוך, ויכולים לבחון פתרונות יצירתיים שאינם זמינים בהליכים משפטיים.