בוררות

מהי בוררות?

בוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה על ידי בורר במקום הליך שיפוטי בבתי משפט. על מנת שנושא יידון בפני בורר על שני הצדדים להסכים לכך בכתב. ההסכמה יכולה להיות עוד לפני שנתגלע הסכסוך בין הצדדים במסגרת סעיף בוררות בחוזה או עפ”י הסכמה מאוחרת – בפרוץ הסכסוך.

הליך הבוררות מסתיים בפסק שניתן להגישו לאישור לבית המשפט. פסק בורר שאושר דינו כדין פסק דין של בית משפט, לכל דבר ועניין, והוא ניתן לאכיפה גם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

מי מוסמך לנהל הליכי בוררות?

בחוק הבוררות מוגדר “בורר” כל אדם שמונה לכהן כבורר במסגרת הסכם בין הצדדים. ככלל, כל אדם בישראל רשאי לשמש כבורר, גם אם איננו עורך דין במקצועו.

עם זאת, קיים יתרון בולט לבחירה באיש מקצוע שעבר הכשרה לניהול הליכי בוררות, ושולט גם בהוראות החוק וגם בנורמות המקובלות בתחום שבו התגלעה המחלוקת.

איך בוררות מתחילה?

הליכי בוררות מתחילים בחתימה על הסכם בוררות בין הצדדים בסכסוך. החתימה על ההסכם מהווה דרישה מקדימה לקיומו של הליך הבוררות. הסכם הבוררות עשוי להיות הסכם ייעודי לעניין הבוררות שנקרא לעתים “שטר בוררות”. אולם לרוב מדובר על סעיף בודד בהסכם מקיף יותר שמסדיר את כלל הסוגיות שבהן חלוקים הצדדים.

במידה שהצדדים לא חתמו על סעיף בוררות לפני פרוץ הסכסוך, אך עם פרוץ הסכסוך מעדיפים הצדדים להתדיין מחוץ לכותלי בית המשפט, הם עדיין יכולים להסכים על העברת הסכסוך לפתרון במסגרת של בוררות.

גם כאשר תיק מגיע להתדיינות בבית משפט, והשופט ממליץ לצדדים לנהל את הסכסוך ביניהם במסגרת בוררות, הרי שעם קבלת הסכמת הצדדים לכך, מוסמך השופט להעביר את התיק להליך של בוררות.

כיצד בוררות מסתיימת?

הליכי בוררות יכולים להסתיים בשתי דרכים עיקריות:

הגעה לפתרון מוסכם

המצב הרצוי בהליכי הבוררות העסקית הוא הגעה לפתרון מוסכם. במצב כזה, מציע הבורר לצדדים המסוכסכים הצעה שגיבש לאחר שהבין את מהות הסכסוך והאינטרסים של הצדדים. הצדדים מקבלים את הצעת הבורר והסכמתם מקבלת תוקף של פסק בוררות. הואיל ומדובר בפתרון מוסכם, קיימת סבירות גבוהה ששני הצדדים ישתפו פעולה ליישום הפתרון בפסק הבורר.

הכרעת הבורר

כאשר צדדים לסכסוך אינם מצליחים להגיע לפתרון מוסכם, אין מנוס מהכרעת הבורר, אשר בהתאם להסכמת הצדדים – הכרעה זו מחייבת אותם. יצוין כי הצדדים יכולים להסכים מראש כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות ובמקרה כזה ניתן יהיה לערער או לפני בורר או לפני בית משפט.

מהו פסק בורר ומה משמעותו?

פסק בורר הוא מונח המתייחס להחלטתו הסופית של הבורר בהליך הבוררות. יצויין כי לא כל החלטה של הבורר היא פסק בוררות. במהלך הליך הבוררות יכול הבורר ליתן החלטות ביניים. פסיקתו המכריעה של הבורר בסכסוך אשר מסיימת את הליך הבוררות  היא זו הנקראת “פסק בוררות”.

את פסק בוררות ניתן להביא לאישור לבית משפט. פסק בוררות שאושר כמוהו כפסק דין שניתן על ידי בית משפט. את פסק הבוררות שאושר ניתן להגיש לביצוע במערכת ההוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט.

האם ניתן לערער על החלטת הבורר?

ברירת המחדל בהליכי בוררות היא כי אין ערעור על פסק הבוררות.

יחד עם זאת, חוק הבוררות מאפשר לצדדים להסכים מראש כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות. הצדדים יכולים לבחור בין ערעור בפני בורר אחר לבין ערעור ברשות לבית המשפט.

המוסד לבוררות עסקית מאפשר לצדדים לבחור האם הם מעדיפים שפסק הבוררות יהיה סופי ולא יהיה נתון לערעור או שהם מעדיפים שפסק הבוררות יהיה נתון לערעור. הסכמה זו צריכה להיות בכתב ומראש, לפני תחילת הליך הבוררות.

היתרונות בהליכי בוררות

בוררות מאפשרת לפתור מחלוקות באופן שחוסך לכל המעורבים גם זמן רב וגם הוצאות לא מבוטלות. כל זאת, בהליך דיסקרטי, המתנהל על מי מנוחות, ובאופן שמאפשר להביא את הסכסוך אל סיומו המהיר.

בנוסף, לצדדים יש שיקול דעת מלא בכל הנוגע לעיצוב הליך הבוררות, החל מבחירת הבורר (ניתן לבחור בורר ספציפי או להפנות למוסד לבוררות למינוי בורר) והיקף סמכותו של הבורר; דרך אופן ניהול הליך הבוררות (סדרי דין, דיני ראיות) והדין שיחול בהליך הבוררות (הדין הישראלי, דין זר, דין תורה, שיקול דעת הבורר וכו’) וכלה בהחלטה האם ניתן יהיה לערער על פסק הבורר ואם כן – כיצד (לבורר אחר או לבית המשפט).

מה ההבדל בין גישור לבין בוררות?

גישור הוא הליך שבו הצדדים ממנים צד שלישי אשר אמור להביא אותם לידי הסכמה לסיום הסכסוך, מבלי שיש למגשר סמכות להכריע ביניהם. כך שאם הצדדים לא מגיעים לידי הסכמה, הסכסוך נותן בעינו ונדרשת הכרעה, בין בבית משפט ובין בבוררות.

לעומת זאת, בוררות היא הליך שבו הצדדים ממנים צד שלישי אשר אמור להכריע בסכסוך ביניהם. הצדדים קובעים בהסכם את מסגרת הסמכות של הבורר, הבורר שומע את הצדדים ומכריע בסכסוך בהתאם לטענות ולראיות שהציגו הצדדים בפניו.

במה בוררות עדיפה על הליך משפטי?

הליכי בוררות עדיפים על הליכים משפטיים המתנהלים בבית משפט, בהיבטים הבאים:

הליך ההתדיינות קצר בהליך משפטי רגיל, ההתדיינות איננה תחומה בזמן. בפועל, הליך משפטי בבית משפט יכול שיימשך על פני שנים ולהסתיים בעוגמת נפש לאחד הצדדים או שניהם, מה שעלול לייצר הליך ערעור, על כל המשתמע מכך. הליך בוררות הוא הליך קצר מטבעו אשר נמשך מספר חודשים. פסק הבוררות ניתן (עפ”י כללי המוסד) בתוך חודש מהישיבה האחרונה או הגשת הסיכומים.
עלויות נמוכות הליך משפטי עלול להיות כרוך בעלויות עצומות, הן בתשלומים לבית המשפט (אגרה בשיעור 2.5% מסכום התביעה וכן הוצאות שנפסקות במהלך ההליך) והן בתשלומי שכר טרחה והוצאות לעורכי הדין. בהליך בוררות, שהוא קצר במהותו, ההוצאות מצומצמות למדי.
יכולת לבחור את הגורם שיכריע בסכסוך בהליך בבית משפט אין לצדדים אפשרות לבחור את השופט שידון בתיק. התיק יכול להיות מנותב לשופט שבקיא מאד בנושא הסכסוך או לשופט אחד שאינו מכיר את מושגי היסוד של תחום הסכסוך. לעומת זאת, בהליך בוררות הצדדים רשאים לבחור את הבורר שיסייע להם בפתרון המחלוקת.

המלצות למינוי בורר

דיסקרטיות הליך בבית משפט מתנהל בדלתיים פתוחות כך שהדיון כולו חשוף לציבור. החלטות בית המשפט בתיק מפורסמות ונגישות במנועי החיפוש ברשת. לעומת זאת, ישיבות הבוררות מתקיימות בדלתיים סגורות, אין חשיפה תקשורתית ותיקי הבוררות אינם פתוחים לקהל הרחב.
עיצוב הליך הבוררות ואופן ההכרעה בהליך בבית משפט אין לצדדים ואף לא לבית המשפט שיקול דעת בכל הנוגע לאופן התנהלות ההליך, שכן היא קבועה מראש בתקנות סדרי הדין. בהליך בוררות, במידה שהצדדים רוצים בכך, ניתנת לצדדים האפשרות לעצב את הליך הבוררות כרצונם, לרבות בכל הנוגע לשאלה האם יחולו סדרי הדין, דיני הראיות, הדין המהותי ועוד.
סופיות ההליך וערעור הליך בבית משפט מתנהל במשך מספר שנים שבסיומו ניתן פסק דין, כאשר לכל אחד מהצדדים הזכות לערער על פסק הדין. המשמעות היא שההליך המשפטי לא הסתיים וימשיך להתנהל לפני בית המשפט שלערעור לתקופה נוספת. בהליך בוררות קיימת חשיבות לעקרון סופיות הדיון ולפיכך ברירת המחדל היא שפסק הבורר מחייב את הצדדים ואין עליו ערעור. יחד עם זאת, קיימת לצדדים האפשרות לבחור מראש האם ברצונם לערער על פסק הבוררות ומהי דרך הערעור הרצויה עבורם.

ערעור על פסק בוררות

כיצד בוחרים בורר?

בחירת הבורר מבוססת על הסמכות המקצועית וההערכה האישית של הבורר ועל ההסכמה וההבנה של הצדדים שאכן מדובר באדם המתאים ביותר לפתור את הסכסוך ביניהם.

מומלץ מאד לבחור בורר מנוסה שבקיא בתחום הסכסוך, אדם ישר, הגון ונטול פניות.

לא מומלץ לציין בהסכם בוררות שם של בורר אחד בלבד, מן הסיבה שאותו בורר יכול להיות בהמשך הדרך נגוע בניגוד עניינים, יכול שיפרוש מהתחום, יסרב לדון בתיק או שחלה התדרדרות בבריאותו. בכל אחד מהמקרים הללו, יכול שיהיה צורך לפנות לבית המשפט בהליך של בקשה למינוי בורר. בתכנון נכון של סעיף הבוררות ניתן להימנע מכך.

בכל הנוגע לשיקולים לבחירת בורר, היכנסו לעמוד: כיצד לבחור בורר?

האם להליך בוררות יש חסרונות או הגבלות?

הליך בוררות מוגבל רק לסכסוכים שניתן להסכים עליהם. מקור הסמכות של הבורר נובע מהסכמת הצדדים, המעניקה לו את הכח להכריע בסכסוך ביניהם. לפיכך, הכרעתו של הבורר מוגבלת אך ורק כלפי הצדדים שמינו אותו ואין ביכולתו לתת פסק דין חפצא, המופנה כלפי כולי עלמא.

יתרה מכך, סמכותו של הבורר מוגבלת בהתאם להסכם הבוררות שעליו הסכימו הצדדים. כך שאם הצדדים בחרו להגביל את סמכותו של הבורר להכריע רק בענין מסוים ורק בתנאים מסוימים, הבורר אינו רשאי לחרוג מגדרי הסמכות שהוענקו לו.

מכח האמור, הבורר אינו רשאי להורות לעד, שאינו בעל דין בהליך הבוררות, להתייצב לפניו, שכן אין לבורר סמכות כלפי העד.

בנוסף, הבורר אינו רשאי ליתן צווי עיקול או צווי עיכוב יציאה מן הארץ, המופנים לצדדים שלישיים שאינם צד להליך הבוררות (בנקים, משרד הרישוי, לשכת רישום המקרקעין וכו’).

במקרים כאלה, הבורר רשאי להיעזר בבית המשפט (ר’ סעיף 16 לחוק הבוררות – סמכויות עזר של בית המשפט) ובית המשפט, לבקשת הבורר או אחד הצדדים, רשאי להוציא עבור הבורר צו זימון לעד או צו עיקול.

למה בוררות במוסד הישראלי לבוררות עסקית

להליך בוררות המתנהל במסגרת המוסד לבוררות עסקית יתרונות ברורים על פני הליך משפטי בבית-משפט או הליך בוררות פרטי:

  • מינוי בורר – לצדדים ניתנת האפשרות לבחור בורר מתוך רשימה המורכבת עבורם ע”י נשיא המוסד ומותאמת לנושא הסכסוך.
    כמו כן, הצדדים רשאים להסכים ביניהם על בחירת בורר ספציפי מתוך רשימת בוררי המוסד, או להסכים כי הבורר ייקבע על ידי נשיא המוסד.
  • גלריית בוררים מרשימה – למוסד לבוררות עסקית רשימה ארוכה ומכובדת של בוררים בתחומי עיסוק שונים ומגוונים: מרבית השופטים בדימוס של בית המשפט העליון, שופטים בכירים מבתי המשפט המחוזי והשלום, עורכי דין מובילים, רואי חשבון, מהנדסים, שמאים, כלכלנים ואף בעלי כישורים כפולים (לדוגמה – עו”ד/מהנדס, עו”ד/רו”ח וכו’).
  • נייטרליות ומקצועיות  – הליך הבוררות מנוהל על ידי גוף נייטרלי, ללא משוא פנים לאחד הצדדים, בהתאם לכללי הבוררות של המוסד. הצוות המקצועי של המוסד דואג כי לא יהיה קשר ישיר בין הבורר לבין הצדדים ובאי כוחם. מזכירות המוסד אחראית להעביר לבורר את בקשות הצדדים ולהעביר לצדדים את החלטות הבורר. כמו כן המזכירות אחראית על תיאום ישיבות ולוחות זמנים, העברת חומר בין הצדדים והבורר ולהמצאת מסמכים. הנהלת המוסד עומדת לרשות הצדדים בכל שאלה ובקשה הנוגעות לניהול הבוררות.
  • לוחות זמנים – הישיבות נקבעות במועד סמוך ככל האפשר.
  • פסק הבוררות – נמסר לצדדים כשהוא מנומק ובזמן קצר ביותר – תוך חודש לכל היותר מיום הישיבה האחרונה או הגשת הסיכומים בתיק.
  • ערכאת ערעור – בהסכמת הצדדים, הניתנת מראש, ניתן לערער על פסק הבוררות בפני בורר יחיד או בפני הרכב של שלושה, לפי בחירתם.
  • תשלומים – המוסד לבוררות, כמוסד ציבורי, מקפיד כי עלויות הליך הבוררות תהיינה הוגנות וסבירות.
  • אווירה – ישיבות הבוררות במוסד מתקיימות באווירה נינוחה ושלווה, אולם הדיונים נעים ונוח ובמהלך הדיונים מוגש כיבוד קל, כל זאת על מנת ליצור אווירה נעימה ופתוחה שתקל על הדיון.